למה שיפועי שליפה בחלקי פלסטיק הם הדבר הראשון שבודקים בתכן
חלק מוזרק נולד בתוך תבנית פלדה ויוצא ממנה בכל מחזור מחדש. אם הדפנות שלו ניצבות לחלוטין לכיוון הפתיחה, החלק נצמד לליבה, נשרט, מתעוות או נשבר בשליפה. שיפועי שליפה בחלקי פלסטיק — אותה הטיה קטנה של כל דופן ביחס לכיוון פתיחת התבנית — הם מה שמאפשר לחלק לצאת נקי. זהו כלל התכן שמפרים הכי הרבה מעצבים שמגיעים מרקע של הדפסת תלת מימד, ובהמשך משלמים על כך בסבב תכן שלם. הרקע הייצורי הרחב מופיע במאמר על זוויות שליפה וקווי הפרדה בהזרקת פלסטיק; כאן נתמקד בהחלטות שהמעצב לוקח על השולחן.
כמה מעלות באמת צריך
אין מספר קסם אחד, אבל יש טווחים שעובדים ברוב המקרים:
- משטח חלק ומלוטש: חצי מעלה עד מעלה אחת מספיקה לרוב הפולימרים הנפוצים.
- ברירת מחדל בטוחה: מעלה וחצי עד שתי מעלות לדופן חיצונית רגילה — זה המספר שכדאי להתחיל ממנו כשעדיין אין החלטת גימור סופית.
- דופן עמוקה: ככל שהדופן ארוכה יותר בכיוון השליפה, כך גדל שטח המגע והחיכוך. בדפנות עמוקות נהוג להעלות את הזווית, גם במחיר שינוי עובי בין הבסיס לקצה.
- חומרים קשיחים ומחוזקים: פולימרים עם סיבי זכוכית או תוספי חוזק דורשים שיפוע נדיב יותר מפולימר גמיש.
כלל אצבע מעשי: אם אתם מתלבטים בין ערך נמוך לגבוה — קחו את הגבוה. הפרש של חצי מעלה כמעט אף פעם לא ייראה בעין, אבל הוא ההבדל בין חלק שיוצא נקי לחלק שדורש עיבוד מחדש של הליבה.
טקסטורה משנה את המשוואה
ברגע שהמשטח מקבל טקסטורה, פני התבנית כבר אינם חלקים — השקעים של הטקסטורה "נועלים" את החלק ודורשים שיפוע נוסף מעבר לזווית הבסיסית. ככל שהטקסטורה עמוקה וגסה יותר, כך התוספת גדולה יותר, ולעיתים היא מכפילה את הזווית הנדרשת. לכן החלטת הטקסטורה חייבת להתקבל לפני נעילת התכן, ולא אחרי — נושא שמפורט במאמר על בחירת טקסטורת משטח לחלק מוזרק. מעצב שמוסיף טקסטורה עמוקה על דופן שתוכננה למעלה אחת בלבד מגלה את הבעיה רק כשהחלק הראשון נשרט לכל אורכו.
איפה שוכחים שיפוע — הרשימה הקבועה
- צלעות חיזוק. צלע דקה ועמוקה היא המקום הקלאסי לתקיעות. היא צריכה שיפוע בשני צדדיה ולעיתים גם הקטנת עובי לכיוון הקצה.
- בליטות ברגים. גם בליטה גלילית פנימית זקוקה לשיפוע בקוטר החיצוני והפנימי כאחד.
- כיתובים והטבעות. אותיות מובלטות או שקועות דורשות דפנות משופעות; טקסט עם דפנות ישרות נקרע בשליפה.
- פנים החלק. קל לזכור את החוץ ולשכוח שהפנים יושב על הליבה — ושם דווקא ההיצמדות חזקה יותר, כי החלק מתכווץ סביבה בקירור.
- משטחים שכבר "אופקיים". משטח שמאונך לכיוון הפתיחה לא צריך שיפוע — אבל רק אם הוא באמת מאונך לכיוון הנכון. כשמשנים את כיוון הפתיחה, כל השיפועים בחלק צריכים בדיקה מחדש.
שיפוע, כיוון פתיחה וקו ההפרדה — החלטה אחת
בחירת כיוון הפתיחה של התבנית קובעת מאיפה נמדד כל שיפוע, ובד בבד קובעת גם איפה יעבור קו ההפרדה הגלוי על המוצר. שתי ההחלטות נלקחות יחד: כיוון שנוח לשליפה עלול לגרור קו הפרדה במקום מכוער, וההיפך. איך משלבים בין הצרכים ומיקום קו ההפרדה במקום שלא מפריע — במאמר הנפרד על הסתרת קו הפרדה בעיצוב המוצר. חלק מהמקרים אינם ניתנים לפתרון בשיפוע בלבד ודורשים מנגנוני החלקה בתבנית — פתרון שמייקר את הכלי, ולכן שווה לבחון קודם שינוי גאומטרי פשוט.
לבדוק לפני שמזמינים תבנית
לפני העברת התכן ליצרן הכלי, הריצו ניתוח שיפועים בתוכנת ה-CAD מול כיוון הפתיחה המתוכנן, וסמנו כל משטח שמתחת לסף שהגדרתם. זו בדיקה של דקות שמונעת שבועות עיכוב. ההיגיון הרחב של תכנון לייצור מוסבר במאמרים על DFM בעיצוב מוצר ועל תכנון לייצור מוצרים מפלסטיק. נושאים נוספים בתחום תמצאו באשכול תהליכי עיצוב תעשייתי.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
