עלות בקשת PCT היא אחת ההוצאות המשמעותיות שיזם פוגש בשנתיים הראשונות של פיתוח מוצר, והיא מפתיעה רבים דווקא משום שהיא נראית קטנה יחסית בהתחלה ומתנפחת בהמשך. בקשה בינלאומית לפי אמנת PCT אינה פטנט עולמי, אלא מנגנון שמאפשר לדחות את ההחלטה באילו מדינות להגיש בקשות לאומיות, ולשמור בינתיים על תאריך הבכורה. אנחנו בפרוג'קטס האוס נתקלים בשאלה הזאת כמעט בכל פרויקט שיש בו חידוש טכנולוגי, ולכן ריכזנו כאן תמונה מעשית של ההוצאות ושל העיתוי.

מה בעצם קונים בהגשת PCT

ההגשה הבינלאומית מעניקה שלושה דברים: שמירת תאריך בכורה מול מדינות רבות, דוח חיפוש וחוות דעת ראשונית על כשירות ההמצאה לפטנט, וזמן. הזמן הוא הנכס העיקרי — במקום להחליט תוך שנים עשר חודשים מהגשת הבקשה הראשונה לאילו מדינות להיכנס, מתקבלת אורכה של עד שלושים חודשים מתאריך הבכורה. בפרק הזמן הזה אפשר לגייס כסף, לבחון שוק ולבנות אב טיפוס. הרקע המלא מוסבר במאמר על בקשה בינלאומית לפטנט. חשוב להבין שאף אחת מהרשויות אינה מעניקה פטנט בשלב הזה: דוח החיפוש הוא כלי הערכה בלבד, וההחלטה על הענקת זכות מתקבלת בכל מדינה בנפרד. עם זאת, חוות דעת חיובית מקלה מאוד על הבחינה בהמשך ומשפיעה על תפיסת הערך של המיזם בעיני משקיעים.

ממה מורכבת ההוצאה

  • אגרות רשמיות — אגרת הגשה בינלאומית, אגרת שידור ואגרת חיפוש. סך האגרות נע בדרך כלל בטווח של כמה אלפי דולרים, והוא תלוי ברשות החיפוש שנבחרת ובמספר העמודים.
  • שכר טרחת עורך פטנטים — הכנת המסמך, ניסוח התביעות והגשה. זהו לרוב הרכיב הגדול ביותר, ובישראל הוא נע בטווח רחב לפי מורכבות ההמצאה.
  • שרטוטים — שרטוטים פורמליים לפי כללי האמנה, נושא שמפורט במאמר על שרטוטים ותלת מימד בפטנטים.
  • בחינה מקדימה אופציונלית — הליך נוסף בעלות נפרדת, שלא תמיד נדרש.

הנחות משמעותיות באגרות ניתנות למגישים ממדינות מסוימות ולישויות קטנות, ולכן כדאי לבדוק זכאות מראש. חשוב לזכור שהאגרות מתעדכנות מעת לעת, וכל טווח שמוצג כאן הוא הערכה בלבד. כדאי גם לתקצב מראש הוצאות נלוות קטנות יותר: אישורי העברת זכויות מהממציאים לחברה, ייפוי כוח, ולעיתים תרגום של מסמכי עדיפות. בסך הכול, עלות בקשת PCT ריאלית נעה לרוב בטווח של כמה אלפי דולרים עד עשרות אלפים, בהתאם למורכבות ולרמת הפירוט של המסמך.

ההוצאה האמיתית מגיעה בשלב הלאומי

הטעות הנפוצה היא לחשוב שעלות בקשת PCT מסתיימת בהגשה. הכניסה לשלב הלאומי היא ההוצאה הגדולה: בכל מדינה נדרשים תרגום מלא, עורך פטנטים מקומי, אגרות הגשה, ולאחר מכן סבבי בחינה ותשובות לליקויים. כניסה לחמש מדינות עשויה לעלות פי כמה מההגשה הבינלאומית עצמה, ולכן ההחלטה על רשימת המדינות צריכה להיות עסקית ולא רגשית. מומלץ להשוות זאת גם למספרים המוצגים במאמרים על כמה עולה פטנט ועל עלויות רישום פטנט בישראל.

איך מקטינים את ההוצאה בלי לוותר על הגנה

ישנן כמה דרכים מקובלות. הראשונה היא להתחיל בבקשה פרוביזורית זולה יחסית, ולנצל את השנה שלאחריה לבדיקת היתכנות ולגיוס. השנייה היא לבצע חיפוש מקדים רציני ולוודא שיש באמת חידוש; חיפוש במאגרים כמו מאגר הבקשות הבינלאומיות חוסך הוצאה על המצאה שכבר קיימת. השלישית היא לכתוב מסמך ממוקד ולא ארוך מדי, כי מספר העמודים והתביעות משפיע ישירות על אגרות ועל תרגומים.

מתי זה משתלם

מסלול בינלאומי מתאים כשהשוק היעד חוצה יבשות, כשיש כוונה לגייס משקיעים או למכור רישיון, וכשקצב הפיתוח מאפשר להציג התקדמות בתוך שנתיים. אם המוצר מיועד לשוק אחד בלבד, לעיתים עדיף להגיש ישירות באותה מדינה ולחסוך שלב שלם. נקודה נוספת שכדאי לשקול היא קצב השוק: בתחומים שבהם מחזור החיים של המוצר קצר, ההגנה עשויה להבשיל מאוחר מדי, ואילו בתחומי רפואה ותעשייה כבדה היא בדיוק מה שנדרש. אנחנו בפרוג'קטס האוס ממליצים לבחון את ההוצאה הזאת כחלק מתקציב הפיתוח הכולל ולא כסעיף נפרד, כדי שלא ייווצר מצב שבו כל התקציב הולך לניירת ולא נשאר כסף לבנות מוצר עובד. מאמרים נוספים בנושא תמצאו במדור פטנטים וקניין רוחני.

רוצים לתכנן נכון את השילוב בין הגנה על ההמצאה לבין פיתוח המוצר עצמו? קבעו פגישה ראשונית ונעזור לכם לתעדף בין הגשה, אב טיפוס וגיוס.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.