הרבה יזמים נתקלים בביטוי הזה על אריזות מוצרים, בדפי נחיתה ובמצגות למשקיעים, ורק אחר כך שואלים את עצמם patent pending מה זה בעצם מבטיח. התשובה הקצרה: מדובר בהצהרה שקיימת בקשת פטנט תלויה ועומדת על ההמצאה, ולא בזכות בלעדית שכבר התקבלה. ההבחנה הזו אינה סמנטית בלבד. היא קובעת מה מותר לכם לכתוב על המוצר, מה אפשר לדרוש ממתחרה שמעתיק אתכם, ואיך נכון לתזמן את ההגשה מול שלבי הפיתוח וההשקה. אנחנו בפרוג'קטס האוס רואים את השאלה הזו חוזרת כמעט בכל פגישה ראשונה עם ממציא שמתקרב להשקה.

patent pending מה זה מבחינה פורמלית

הסטטוס נוצר ברגע שבקשת פטנט הוגשה בפועל למשרד פטנטים, בישראל, בארצות הברית או כבקשה בינלאומית, ומתקיים כל עוד הבקשה חיה. הוא מסתיים בשתי דרכים בלבד: כשהפטנט נרשם, ואז מחליפים את הניסוח למספר הפטנט עצמו, או כשהבקשה נדחית או נזנחת, ואז חובה להפסיק להשתמש בו. גם בקשה זמנית מספיקה כדי ליצור את הסטטוס, וזו אחת הסיבות שיזמים רבים בוחרים בה כצעד ראשון וזול יחסית לפני ההגשה המלאה. חשוב להפנים נקודה אחת: כל עוד הפטנט לא נרשם, אין בידיכם עילת תביעה בגין הפרה. הסימון מודיע על כוונה, לא מקנה זכות אכיפה. נקודה נוספת שרבים מפספסים היא שהסטטוס אינו מעיד דבר על איכות הבקשה. אפשר להגיש בקשה חלשה, עמוסה בידע קודם, ועדיין לסמן את המוצר באופן חוקי לחלוטין. מי שרואה את הסימון על מוצר של מתחרה אינו יודע אם מדובר בבקשה זמנית שנכתבה בשבוע אחד או בבקשה מלאה שנוסחה בקפידה על ידי עורך פטנטים. בשוק, ההשפעה זהה. בבית משפט, ההבדל מכריע.

מה הסימון באמת נותן לכם

  • הרתעה מסחרית: מתחרה ששוקל להעתיק יודע שאם ייתקבל פטנט, ההשקעה שלו בתבניות ובכלי ייצור עלולה לרדת לטמיון.
  • קיבוע מועד: ההגשה קובעת את תאריך הבכורה שלכם מול ידע קודם שיפורסם אחריו.
  • חופש לדבר: אחרי ההגשה אפשר להציג את המוצר בתערוכות, מול יצרנים ומול משקיעים בלי לפגוע בדרישת החידוש.
  • נכס במשא ומתן: בקשה תלויה נכנסת לבדיקת נאותות ומשפיעה על שווי החברה עוד לפני החלטת הבוחן.

מה אסור לעשות עם הסימון

סימון כוזב הוא עבירה בכמה שיפוטים ועלול לחשוף אתכם לתביעה מצד מתחרה שנפגע ממנו. שלוש טעויות חוזרות שכדאי להכיר: הראשונה היא להמשיך לסמן מוצר אחרי שהבקשה פקעה או נזנחה. השנייה היא להרחיב את הסימון למוצרים או לגרסאות שאינם מכוסים כלל בבקשה שהוגשה, למשל שורת מוצרים שלמה כשהבקשה מתייחסת למנגנון אחד בלבד. השלישית היא לנסח פנייה למתחרה בשפה של דרישת הפסקה כאילו קיים כבר פטנט רשום. פנייה כזו יכולה להתפרש כאיום בחוסר תום לב. אם גיליתם העתקה בשלב הזה, כדאי לקרוא מה באמת אפשר לעשות במאמר על הפרת פטנט לפני שפועלים. טעות רביעית, שקטה יותר, היא לחשוב שהסימון מחליף הסכם סודיות מול ספקים וקבלני משנה. הוא לא. מפרטים, שרטוטי ייצור וקבצי תלת ממד שעוברים ליצרן ממשיכים להיות מוגנים בעיקר בחוזה, ולא בהצהרה על האריזה.

איך משלבים את זה נכון בלוח הזמנים

ההיגיון המעשי פשוט: מגישים לפני חשיפה פומבית, וממשיכים לפתח. פיתוח שממשיך לרוץ במקביל לבקשה מאפשר לכם לדייק את התביעות לפי מה שבאמת עובד במוצר, ולא לפי הנחות מוקדמות. הרחבנו על השילוב הזה במאמר פטנט במקביל לפיתוח. שימו לב שהתביעות הן החלק שקובע את היקף ההגנה בפועל, ולכן שווה להבין מה תפקידן לפני שמנסחים. מי ששואל patent pending מה זה שווה למוצר צריך לזכור שהערך נגזר מאיכות הניסוח, לא מעצם ההגשה. שרטוטים הנדסיים מדויקים, חתכים ותיאור של חלופות מימוש מחזקים את הבקשה משמעותית, כי הם מאפשרים לכסות גם וריאציות שמתחרה ינסה לייצר. תזמון מעשי נראה כך: אפיון ראשוני והוכחת היתכנות, הגשה זמנית ברגע שהמנגנון הליבתי ברור, המשך פיתוח ובדיקות במשך כשנה, ואז הגשה מלאה שמשקפת את המוצר האמיתי. מידע נוסף על התהליך ריכזנו במדור פטנטים וקניין רוחני ובמאמר על בקשה זמנית. האמור כאן הוא מידע כללי בלבד, והוראות רשות הפטנטים הרלוונטית כפי שפורסמו הן הקובעות.

אם אתם מתלבטים בין הגשה מוקדמת לבין המתנה עד שהתכנון יתייצב, כדאי לעשות את זה מול מהנדס שמכיר את שני הצדדים. בקשו מאיתנו הצעת מחיר לליווי הנדסי שמסנכרן את הפיתוח עם אסטרטגיית הקניין הרוחני שלכם.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.