המונח ידע קודם בפטנטים הוא אולי המושג החשוב ביותר שיזם צריך להכיר לפני שהוא מגיש בקשה. במילים פשוטות, ידע קודם הוא כל מה שכבר היה זמין לציבור לפני מועד ההגשה, וממנו נגזרת השאלה אם ההמצאה שלכם באמת חדשה. רשם הפטנטים אינו שואל אם המוצר שלכם טוב או מסחרי, אלא אם הוא נבדל ממה שכבר קיים. אנחנו בפרוג'קטס האוס פוגשים ממציאים רבים שמגלים את המושג הזה מאוחר מדי, אחרי שכבר הושקע כסף בעריכת בקשה. המידע כאן הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לעורך פטנטים.

מה נחשב ידע קודם

  • פטנטים ובקשות שפורסמו: בכל מדינה בעולם, גם אם מעולם לא אושרו וגם אם פג תוקפם.
  • פרסומים מדעיים וטכניים: מאמרים, תזות, ספרים, מפרטים ותקנים.
  • מוצרים שנמכרו: כל מוצר שהיה זמין לרכישה, כולל קטלוגים והוראות הפעלה.
  • תוכן ברשת: אתרים, סרטונים, פוסטים בפורומים ואפילו מצגות שהועלו לציבור.
  • הצגה פומבית: הרצאה, תערוכה או הדגמה בפני קהל שאינו מחויב בסודיות.

שימו לב שהשפה אינה משנה, המדינה אינה משנה, וגם לא חשוב אם מישהו באמת קרא את הפרסום. די בכך שהוא היה נגיש לציבור. זו הסיבה שכל דיון על ידע קודם בפטנטים חייב לכלול מאגרים בכמה שפות ולא רק חיפוש בעברית ובאנגלית, ולעיתים גם קטלוגים ישנים של יצרנים שאינם מופיעים בשום מאגר פטנטים.

איך זה משפיע על החידוש וההתקדמות ההמצאתית

הבוחן משתמש בידע קודם בפטנטים בשתי בדיקות נפרדות, ורצוי להכיר את שתיהן עוד לפני הכתיבה. הראשונה היא חידוש: אם מסמך אחד מגלה את כל מרכיבי התביעה, ההמצאה אינה חדשה והתביעה נופלת. השנייה היא התקדמות המצאתית: כאן מותר לבוחן לצרף כמה מסמכים ולשאול אם בעל מקצוע ממוצע בתחום היה מגיע לשילוב בעצמו. הבדיקה השנייה סובייקטיבית יותר ולכן היא זירת ההתמודדות העיקרית. בפועל, רוב הבקשות מקבלות דוח בחינה עם ציטוטים, ואז מצמצמים את היקף התביעות כדי לעקוף אותם. הבנה של תפקיד התביעות בבקשה היא מה שקובע כמה מההמצאה יישאר מוגן בסוף, ולכן שווה לבנות מראש מבנה תביעות מדורג: תביעה רחבה שמנסה את גבול האפשר, ותחתיה תביעות תלויות שמוסיפות פרטים טכניים שיוכלו לשמש עוגן אם הרחבה תיפול.

הפרסום העצמי שמפיל בקשות

הידע הקודם המסוכן ביותר הוא לרוב שלכם. יזם שמעלה סרטון של האב טיפוס, פותח קמפיין גיוס המונים או מציג את המוצר בתערוכה, יוצר בעצמו פרסום שעלול לחסום את הבקשה שלו בהמשך. יש מדינות המעניקות תקופת חסד קצרה לממציא, אך במדינות רבות אין כזו כלל, והחשיפה שוללת את הזכות באופן מיידי. הכלים המעשיים למניעה הם הגשה מוקדמת של בקשה זמנית לפני כל חשיפה, ושימוש בהסכם סודיות בשיחות עם ספקים ומשקיעים. בפרויקטים שאנחנו מלווים, שיחת התיאום הראשונה כוללת תמיד את השאלה מה כבר פורסם ומתי.

איך מחפשים ידע קודם בפועל

חיפוש טוב אינו מתחיל בשם המוצר אלא בתיאור הפונקציה: מה הדבר עושה, באיזה עיקרון פיזיקלי, ובאילו מילים מהנדס אחר היה מתאר אותו. אחר כך מרחיבים למילים נרדפות, עוברים לסיווגים הבינלאומיים, ובודקים גם מאגרים שאינם מוגבלים לפטנטים. שיטת עבודה מסודרת מפורטת במאמר חיפוש בגוגל פטנטס צעד אחר צעד, וההסבר על ההבדל בין סוגי הבדיקות מופיע בבדיקת פטנטביליות מול חופש פעולה. חשוב לזכור שהיעדר תוצאות אינו הוכחה: לרוב הוא מעיד שהמונחים לא היו מדויקים.

מה עושים כשמוצאים משהו קרוב מדי

מציאת מסמך דומה אינה סוף הדרך. לעיתים ההבדל נמצא בפרט טכני אחד שמייצר יתרון מדיד, ואפשר לבנות סביבו תביעה צרה אך שימושית. לעיתים המסמך שנמצא הוא פטנט שפג תוקפו, ואז מותר להשתמש בטכנולוגיה בחופשיות, כפי שמוסבר במאמר פטנטים שפג תוקפם כמקור לפתרונות מוכחים. ולעיתים המסקנה הנכונה היא לשנות את כיוון הפיתוח מוקדם, וזה בדיוק הערך של החיפוש. מידע נוסף על התהליך תמצאו במדור חיפוש פטנטים.

רוצים לבדוק את הרעיון שלכם מול הידע הקיים לפני שמשקיעים בפיתוח? קבעו פגישה ראשונית ונעבור יחד על ההמצאה, על החלופות הקיימות ועל הצעדים הבאים.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.