מוצר שנענד על הגוף נמדד באמות מידה שונות לחלוטין ממוצר שיושב על שולחן. פיתוח מוצר לביש מחייב לאזן בין ארבעה כוחות שמושכים לכיוונים מנוגדים: נוחות לאורך שעות, מקום לסוללה, איכות המדידה של החיישנים וקישוריות אלחוטית יציבה. כל גרם וכל מילימטר נלחמים על מקומם. אנחנו בפרוג'קטס האוס רואים שהמוצרים שנכשלים אינם נכשלים בגלל האלגוריתם אלא בגלל שהמשתמש הפסיק לענוד אותם אחרי שבוע. במאמר הזה נפרק את האתגרים ההנדסיים ואת הדרך שבה מגיעים ממושג למוצר עובד.

הגוף כסביבת עבודה

הגוף הוא סביבה קשה: הוא זז, מזיע, משנה טמפרטורה ולוחץ על המוצר בזוויות בלתי צפויות. מכאן נובעות דרישות שאין להן מקבילה במוצר שולחני. המשקל והמרכז שלו קובעים אם המוצר מרגיש יציב או מתנדנד. הצורה חייבת להתאים לטווח רחב של מידות משתמשים, ולא לממוצע יחיד. חומרי המגע חייבים להיות נעימים לעור, עמידים בזיעה ובחומרי ניקוי, וללא רגישות ידועה. גם הרצועה או תפס ההצמדה אינם אביזר משני: הם קובעים את הלחץ על החיישן, ולכן את איכות האות. הרחבנו על הצד העיצובי במאמר על עיצוב מוצר לביש שנוח לענוד.

ארבעת האתגרים ההנדסיים המרכזיים

  • אנרגיה: הסוללה היא הרכיב הגדול ביותר, ולכן היעד אינו רק קיבולת אלא צריכה ממוצעת נמוכה. עיצוב נכון של מצבי שינה, קצב דגימה משתנה ושידור מרוכז יכול להאריך את חיי הסוללה פי כמה. עקרונות התכנון מפורטים במאמר על תכנון מערכת סוללה.
  • איכות האות: חיישן אופטי או מגע חשמלי על העור סובל מרעשי תנועה, מהפרשי לחץ וממרקם עור משתנה. הפתרון משלב מכניקה שמייצבת מגע, אופטיקה אטומה לאור סביבה ועיבוד אות שמזהה מצבי חוסר אמון בנתון.
  • אלחוט צמוד גוף: הגוף בולע אנרגיית רדיו ומזיז את תדר התהודה של האנטנה. אנטנה שנבדקה על שולחן תתנהג אחרת על פרק היד, ולכן יש לכייל אותה במצב לבישה אמיתי, על משתמשים בעלי היקף יד שונה, ולבחור פרוטוקול תקשורת חסכוני שמתאים לתקציב האנרגיה.
  • אריזה מכנית: המקום צר, ולכן נדרשים לעיתים מעגלים גמישים שמתעקלים סביב הסוללה, ותכנון קפדני של אטימות למים ולאבק שמחזיקה גם אחרי מאות פתיחות של תא הטעינה.

שלבי העבודה בפועל

אנחנו מתחילים תמיד מהגדרת תרחיש הלבישה: מי לובש, כמה שעות, מתי מסירים ואיך טוענים. משם בונים מודל נפחי מודפס בגודל ובמשקל היעד, ומעבירים אותו לניסוי לבישה לפני שנכתבה שורת קוד אחת. במקביל נבנה מעגל הערכה גדול ולא אלגנטי שבודק את שרשרת המדידה, כי חשוב להפריד בין שאלת הפיזיקה לשאלת האריזה. רק לאחר ששתי השאלות נענו מתחילים לכווץ הכול לגודל הסופי, ועוברים לשלבים המוכרים של EVT, DVT ו-PVT. גישה זו משתלבת בתהליך פיתוח מוצרים חדשים שאנחנו מיישמים בכל פרויקט.

שלב שקל לדלג עליו ואסור לוותר עליו הוא ניסוי לבישה ארוך עם משתמשים אמיתיים. חמש דקות במשרד לא יגלו שהתפס לוחץ אחרי ארבע שעות, שהמוצר נתפס בשרוול או שהמשתמש שוכח לטעון אותו. אנחנו מבקשים תמיד סבב לבישה של שבוע לפחות, עם יומן קצר שבו המשתמש מסמן מתי הסיר את המוצר ולמה. הנתון הזה שווה יותר מכל סקר, והוא זה שמכתיב את השינויים בגרסה הבאה. בפרויקטים של פיתוח מוצר לביש אנחנו מודדים הצלחה בשעות לבישה ביום, לא במספר הפיצ'רים.

מה שוכחים לתקצב

בפרויקטים לבישים יש סעיפים שנוטים ליפול בין הכיסאות. הראשון הוא הרצועה או הבד: זהו פריט שדורש ספק נפרד, תבניות משלו ובדיקות עמידות. השני הוא מנגנון הטעינה, שלרוב דורש מגעים מגנטיים או טעינה אלחוטית ומייצר אתגר אטימות. השלישי הוא האפליקציה הנלווית, שהיא לרוב חצי מהחוויה ולעיתים חצי מהתקציב. הרביעי הוא בדיקות נשיאה ממושכות בשטח, שהן היחידות שחושפות גירוי עורי, שחיקה או ניתוקים אמיתיים. תקצוב מוקדם של הארבעה מונע את רוב ההפתעות בשלב מאוחר.

יש לכם רעיון למוצר שנענד על הגוף ואתם רוצים לדעת מה נדרש כדי להביא אותו לייצור? בקשו מאיתנו הצעת מחיר ונבנה תוכנית לפיתוח מוצר לביש עם אבני דרך ברורות.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.