המספר שקובע אם המוצר אפשרי
לפני שאלת השיווק, לפני שאלת המימון ולפני שאלת הפטנט עומדת שאלה אחת: כמה יעלה לייצר יחידה אחת. אם התשובה גבוהה מדי ביחס למחיר שהשוק מוכן לשלם, אין מוצר – יש פרויקט הנדסי מוצלח שאינו עסק. הנתון הזה נקבע ברובו הגדול בשלב התכן, ולכן בדיקתו בסופו היא בדיקה מאוחרת מדי.
מה נכנס לעלות היחידה
- חומרי גלם ורכיבים – רשימת החלקים המלאה, כולל ברגים, כבלים, אטמים ומדבקות. פריטים קטנים שנשכחים מצטברים לאחוזים ניכרים.
- עיבוד – זמן מכונה, זמן מחזור בהזרקה, טיפולי שטח, צביעה.
- הרכבה – זמן אדם כפול עלות שעה. מוצר עם עשרים חלקים עולה יותר להרכיב ממוצר עם שמונה, גם אם עלות החומר זהה.
- בדיקה – זמן הבדיקה של כל יחידה, וציוד הבדיקה עצמו.
- אריזה.
- פחת ופסילות – אחוז היחידות שנפסלות, שמתחלק על היחידות התקינות.
- הובלה פנימית ומכס, כשמייצרים רחוק – ראו יבוא ושילוח ממזרח.
העלויות שאינן ליחידה
בנפרד מהעלות המשתנה קיימות עלויות חד פעמיות: תבניות, ציוד ייצור, אביזרי עזר, תקינה ובדיקות. אלה אינן חלק מעלות היחידה, אבל הן מתחלקות עליה בפועל. תבנית יקרה שמתחלקת על מאה יחידות מייקרת כל יחידה מאוד; אותה תבנית על עשרת אלפים יחידות כמעט אינה מורגשת. זו הסיבה שאותו מוצר בדיוק יכול להיות רווחי או הפסדי – רק בגלל הכמות.
איך משתנה העלות עם הכמות
בכמויות קטנות משתלמות שיטות ללא עלות כניסה – הדפסה תלת ממדית, עיבוד שבבי, יציקת סיליקון. בכמויות גדולות משתלמות שיטות עם השקעה ראשונית גבוהה ועלות יחידה נמוכה, בראשן הזרקת פלסטיק. נקודת המעבר משתנה לפי המוצר, ולכן חישוב נכון משווה את העלות הכוללת בכמות הריאלית – לא בכמות שמקווים לה. השוואת השיטות בסדרות ראשונות ובייצור בתבנית סיליקון.
מה באמת מוריד עלות
הפחתת מספר החלקים
המנוף החזק ביותר. איחוד שני חלקים לאחד חוסך רכיב, ספק, מלאי, זמן הרכבה ובורג. פירוט בתכנון חיבורים והרכבה.
ויתור על דיוק מיותר
סבילות הדוקה במקום שאינה נדרשת מייקרת ייצור ומעלה פסילות – ראו סבילויות ותכנון מידות.
שימוש ברכיבי מדף
מנוע, מיסב, ספק כוח או מודול תקשורת סטנדרטיים זולים בהרבה מפיתוח ייעודי, וזמינים מיידית.
התאמת התכן לשיטת הייצור
עובי דופן אחיד, זוויות שחרור, הימנעות מחיתוכים תחתונים – שינויים שאינם משפיעים על התפקוד ומוזילים תבנית משמעותית. ראו תכנון לייצור מוצרים מפלסטיק.
נקודת האיזון – המספר השני שחייבים לדעת
לצד עלות היחידה יש נתון שנגזר ממנה וקובע אם הפרויקט משתלם: כמה יחידות צריך למכור כדי לכסות את ההשקעה החד פעמית. החישוב פשוט – מחלקים את סך ההשקעה בתבניות, בציוד ובתקינה במרווח שנותר על כל יחידה. התוצאה היא מספר היחידות שממנו והלאה מתחיל רווח.
הערך של החישוב הזה אינו בתוצאה אלא בהשוואה: אם המספר גבוה מהכמות שסביר למכור בשנה הראשונה, משהו במודל אינו עובד – ההשקעה גדולה מדי, המרווח קטן מדי, או שנדרש ערוץ מכירה אחר. גילוי כזה בשלב התכנון מאפשר לשנות שיטת ייצור או להתחיל בכמויות קטנות, כמתואר בסדרות ראשונות, במקום לגלות זאת אחרי שהתבנית הוזמנה.
לעבוד עם יעד עלות
השיטה המקצועית היא הפוכה מהאינטואיטיבית: לא לתכנן ואז לחשב, אלא לקבוע יעד עלות מראש ולתכנן לתוכו. היעד נגזר ממחיר המדף הרצוי אחורה, דרך מרווחי ההפצה – חישוב שמוצג בתמחור מוצר ומרווחי הפצה. משם מחלקים את היעד בין תת מערכות, וכל החלטת תכן נבחנת מולו. כך מתגלה חריגה בשבוע שבו נוצרה, ולא בסוף הפרויקט. הקשר לתכנון הכספי הכולל מפורט בעלויות פיתוח מוצר חדש.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
