חיפוש פטנטים נכשל כמעט תמיד באותה נקודה: המחפש הקליד את שם המוצר שלו וקיבל אפס תוצאות, והסיק שההמצאה מקורית. בחירת מילות מפתח לחיפוש פטנטים היא הכישור שמפריד בין חיפוש שמייצר ביטחון מדומה לבין חיפוש שבאמת מגלה מה קיים. עורכי פטנטים כותבים בשפה מכוונת הרחבה, ולכן מכשיר שאתם מכנים "מחזיק בקבוקים לאופניים" עשוי להופיע במסמך כ"התקן לעיגון עצם גלילי אל מבנה צינורי". אנחנו בפרוג'קטס האוס מבצעים סריקות כאלה לפני כל פרויקט פיתוח, והשלב הזה הוא הזול והמשתלם ביותר בכל התהליך.

מתחילים מפונקציה ולא ממוצר

הצעד הראשון הוא לפרק את ההמצאה למשפט אחד בלי שמות מסחריים ובלי תיאור צורני: מה היא עושה, על מה היא פועלת, ובאיזה אמצעי. מהמשפט הזה שולפים שלוש קבוצות של ביטויים: הפעולה, האובייקט והאמצעי הטכני. בניית מילות מפתח לחיפוש פטנטים מתבצעת מכפל הקבוצות זו בזו, ולא מרשימה שטוחה אחת. עצה מעשית: כתבו את התיאור כאילו אתם מסבירים לילד בן עשר, ואז תרגמו כל מילה למונח הטכני המקביל שלה. שני הניסוחים יחד יתנו לכם טווח כיסוי רחב.

מילים נרדפות, אנגלית טכנית וכתיב

מאגרי הפטנטים העיקריים פועלים באנגלית, ולכן התרגום הוא נקודת הכשל הנפוצה. לכל מונח כדאי להכין וריאציות:

  • מילים נרדפות: device, apparatus, assembly, mechanism, system, unit.
  • הבדלי כתיב בין אנגלית בריטית לאמריקאית, למשל colour מול color.
  • הטיות באמצעות תו כללי, למשל fasten* שיתפוס גם fastener וגם fastening.
  • מונחים היסטוריים שהיו מקובלים בעבר ואינם בשימוש כיום, ושבהם משתמשים פטנטים ותיקים.

שימו לב שגם שם התחום משתנה: מה שמוכר כיום כ"מוצר לביש" מופיע במסמכים ישנים כ"אביזר צמוד גוף". מסמך פטנט אחד טוב הוא מכרה זהב של מונחים, ולכן כדאי ללמוד איך קוראים מסמך פטנט ולשלוף ממנו את אוצר המילים לחיפוש הבא.

אופרטורים, סיווג ולולאת עידון

אחרי שיש רשימה, בונים שאילתות עם אופרטורים לוגיים: AND בין הקבוצות, OR בתוך כל קבוצה, ומרכאות לביטויים מדויקים. חלק מהמאגרים תומכים גם באופרטור קרבה שמחייב שתי מילים להופיע במרחק של כמה מילים זו מזו, וזה כלי חזק במיוחד. במקביל, כדאי לצאת מהטקסט אל המבנה ולהשתמש בחיפוש לפי סיווג IPC, שמאתר מסמכים גם כשהניסוח שונה לחלוטין. השיטה המעשית היא לולאה: חיפוש רחב, סקירת התוצאות, איסוף מונחים חדשים, וחיפוש נוסף מדויק יותר. שלוש עד ארבע איטרציות מספיקות לרוב הפרויקטים. חשוב לנהל טבלה שבה נרשמת כל שאילתה, מספר התוצאות שהתקבלו והמסמכים הרלוונטיים שנשלפו ממנה. בלי תיעוד כזה אתם חוזרים על אותם חיפושים ומפספסים את אלה שלא ביצעתם.

שאלה נפוצה היא כמה מילות מפתח לחיפוש פטנטים צריך להכין. בפועל, שלוש קבוצות של ארבעה עד שישה מונחים כל אחת נותנות כיסוי סביר לרוב ההמצאות המכניות והאלקטרוניות. מעבר לכך מתחילים לקבל רעש. מנגד, רשימה של שני מונחים בלבד כמעט מבטיחה חיפוש שטחי. שני סימנים מעידים שהרשימה טובה: התוצאות כוללות מסמכים מתחומים שלא חשבתם עליהם, ואתם מזהים בהן חזרה על אותם ממציאים ואותם מבקשים. שניהם מעידים שהגעתם למרכז הצפוף של התחום ולא לשוליים שלו.

לעבוד נכון מול המאגרים

כל מאגר מתנהג אחרת. מנוע חיפוש טקסטואלי נוח מאפשר סינון לפי תאריך ולפי ממציא, כמתואר במדריך על חיפוש בגוגל פטנטס, בעוד מאגר אירופי מציע חיפוש מובנה לפי שדות, כפי שמוסבר במאמר על חיפוש במאגר Espacenet. הריצו את אותה שאילתה בשני מאגרים לפחות והשוו תוצאות. אם קיבלתם יותר מכמה מאות תוצאות, הרשימה רחבה מדי; אם קיבלתם פחות מעשר, סביר שצמצמתם יתר על המידה.

מה עושים עם מה שמצאתם

מסמכים שנמצאו הם ידע קודם, והם משפיעים ישירות על מה שאפשר לתבוע בבקשה, כמוסבר במאמר על ידע קודם ובקשת פטנט. חיפוש עצמאי מצוין למיפוי ראשוני ולהחלטה אם להמשיך, אבל לפני הגשה כדאי לשקול חיפוש מקצועי, כמפורט במאמר על חיפוש עצמאי או מקצועי. חומרים נוספים בנושא מרוכזים בעמוד חיפוש פטנטים, וכדאי לעבור עליהם לפני שמתחילים.

רוצים שנבצע עבורכם סריקת פטנטים ממוקדת לפני שמתחילים לפתח? בקשו הצעת מחיר ונחזור אליכם עם היקף עבודה ולוח זמנים מדויק.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.