סיכון אינו תקלה

תקלה היא משהו שקרה; סיכון הוא משהו שעלול לקרות ושאפשר להיערך אליו. ההבדל נשמע תיאורטי עד שמסתכלים על פרויקטים שנכשלו: כמעט תמיד מדובר בסיכון שכולם ידעו עליו, אף אחד לא כתב אותו, ולכן איש לא טיפל בו. ניהול סיכונים בפיתוח מוצר אינו טקס בירוקרטי — הוא רשימה קצרה שמסתכלים עליה פעם בשבועיים, ושמזיזה החלטות בפועל.

ארבע משפחות סיכון

סיכון טכני

"אנחנו לא בטוחים שזה יעבוד". הרכיב שטרם נוסה, החיישן שדיוקו לא הוכח, האלגוריתם שלא רץ על חומרה אמיתית. הטיפול הנכון הוא להקדים את הבדיקה: לבנות אב טיפוס חלקי שבודק רק את הנקודה המסוכנת, לפני שבונים סביבה מערכת שלמה. זה בדיוק תפקידו של המודל הראשוני, ושל בדיקת היתכנות טכנית.

סיכון ספקים ושרשרת אספקה

רכיב שיוצא משוק, מפעל שנסגר, מכולה שנתקעת. הטיפול: רכיב חלופי מאושר כבר בשלב התכן, ולא כשהמלאי נגמר. ההיבטים המלאים בבחירת ספק רכיבים וזמינות ארוכת טווח ובפיקוח על ייצור במפעל מרוחק.

סיכון רגולטורי

מוצר שנכשל בבדיקת מעבדה חודש לפני ההשקה. הטיפול הוא בדיקת קדם מוקדמת ולא בדיקה סופית מאוחרת — ראו תקנים ואישורי תקינה למוצר ותאימות אלקטרומגנטית. במכשור רפואי הסיכון הזה גדול פי כמה, כמפורט ברגולציה למכשור רפואי.

סיכון שוק

המוצר עובד — ואיש אינו קונה. הסיכון הכי גדול ברוב הפרויקטים, והכי מוזנח, כי הוא אינו טכני. הטיפול הוא אימות רעיון מול שוק מוקדם, ופיילוט אצל לקוח לפני שמייצרים כמות.

איך מדרגים

שני מספרים לכל סיכון: הסתברות ועוצמה. מכפלתם נותנת ציון, והציון קובע סדר טיפול. אבל התובנה החשובה יותר היא מתי מתגלה: סיכון שמתגלה בשלב האפיון עולה מעט; אותו סיכון בדיוק, כשהוא מתגלה אחרי שהתבנית נחתכה, עולה פי עשרה או יותר. לכן הדירוג האמיתי הוא לפי הזמן שנותר עד שהוא ייסגר בבטון, לא רק לפי חומרתו.

ארבע תגובות אפשריות

  • למנוע — לשנות תכן כך שהסיכון לא קיים. הכי טוב, ולא תמיד אפשרי.
  • לצמצם — בדיקה מוקדמת, רכיב חלופי, מקדם ביטחון גבוה יותר.
  • להעביר — ביטוח, אחריות ספק, סעיף בחוזה. ראו חוזה פיתוח ותנאי תשלום.
  • לקבל — החלטה מודעת לחיות עם זה, עם תוכנית מגירה כתובה. גם זו תשובה לגיטימית, כל עוד היא מפורשת.

הכלי: טבלה של עשר שורות

לא צריך מערכת. גיליון עם שש עמודות — תיאור, הסתברות, עוצמה, אחראי, פעולה, מועד — ועשר שורות לכל היותר. יותר מעשר שורות פירושו שאיש לא באמת קורא. הטבלה נסקרת בכל ישיבת סטטוס, וכל סיכון שנסגר מסומן ולא נמחק, כדי שיישאר תיעוד להחלטה. במכשור רפואי הטבלה הזו הופכת למסמך רשמי, כמתואר בניהול סיכונים במכשור רפואי.

הסיכון שאף אחד לא כותב

מהניסיון שלנו, הסיכון שהכי הרבה פרויקטים נופלים בו הוא חוסר החלטה: שאלה פתוחה שאיש אינו מכריע בה, והפרויקט ממשיך סביבה עד שהיא הופכת לחסם. הכלי היחיד נגדה הוא רשימת החלטות פתוחות עם שם ותאריך, לצד רשימת הסיכונים. פרויקט שבו כל שאלה פתוחה יש לה בעלים ותאריך יעד — נע. פרויקט שבו "נחליט על זה בהמשך" — לא. אותו עיקרון מנחה גם את ניהול לוחות הזמנים ואת כללי הזהירות בפיתוח מוצר.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.