תכנית עבודה אינה אסטרטגיה
לרוב הפרויקטים יש תכנית עבודה: שלבים, תאריכים, תקציב. למעטים יש אסטרטגיה – החלטה מנומקת מה לפתח, באיזה סדר, ובעיקר מה לא לפתח עכשיו. ההבדל מתגלה ברגע שמשהו משתנה: פרויקט עם תכנית עבודה בלבד מגיב בבלבול, פרויקט עם אסטרטגיה יודע מה לקצץ.
ההחלטה הראשונה: מה נכנס לגרסה הראשונה
זו ההחלטה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על גורל הפרויקט, וגם הקשה ביותר ליזם – כי כל תכונה נראית הכרחית. שיטת סינון מעשית: לכל תכונה שאלו שתי שאלות. האם בלעדיה הלקוח לא יקנה? והאם הוספתה מאוחר יותר תדרוש שינוי מבני?
- הכרחית וקשה להוסיף אחר כך – נכנסת לגרסה הראשונה.
- הכרחית וקלה להוסיף – אפשר לדחות אם התקציב לחוץ.
- לא הכרחית וקשה להוסיף – יש להכין לה מקום בתכן, בלי לממש אותה.
- לא הכרחית וקלה להוסיף – יורדת מהשולחן לחלוטין.
הקטגוריה השלישית היא הידע האסטרטגי האמיתי: להשאיר מקום פיזי, פין פנוי או שטח בלוח, כדי שהגרסה הבאה לא תדרוש תכן מחדש. זה מחייב לחשוב על הדרישות בכתב – ראו הגדרת דרישות פרויקט.
מוצר או פלטפורמה
שאלה שכדאי לשאול מוקדם: האם אתם מפתחים מוצר אחד, או בסיס שממנו יצאו כמה מוצרים? התשובה משנה החלטות תכן משמעותיות. פלטפורמה יקרה יותר בגרסה הראשונה – מודולריות, ממשקים מוגדרים, רכיבים משותפים – וזולה בהרבה בכל מוצר נוסף.
הכלל המעשי: אם יש כיוון ברור לשני מוצרים או יותר באותה משפחה, כדאי לשלם על התכנון המודולרי. אם יש מוצר אחד ואי-ודאות שוק – עדיף מוצר ממוקד וזול, ולהחליט על פלטפורמה כשהשוק אושר.
סדר הסיכונים – לפתור את המסוכן קודם
אינטואיטיבית נוח להתחיל מהחלק שיודעים לעשות. אסטרטגית זו טעות. הסדר הנכון הוא לפי סיכון: מה השאלה שאם התשובה עליה שלילית, כל הפרויקט מתבטל? אותה שאלה נבדקת ראשונה ובזול, לפני שמושקע בכל השאר.
לדוגמה: אם אין ודאות שהמנגנון מסוגל להפעיל את הכוח הנדרש – בונים מודל גס שבודק רק את זה. אם אין ודאות שהמדידה אפשרית – בונים מעגל מדידה בלבד. שלב בדיקת היתכנות ממוקד עולה חלק קטן מהפרויקט ומונע השקעה בכיוון שאינו אפשרי. ראו תכנון אב-טיפוס.
שלושת האילוצים – ולבחור אחד
בכל פרויקט יש שלושה אילוצים: היקף, זמן ותקציב. אפשר לקבע שניים, לא שלושה. אסטרטגיה טובה מצהירה מי מהם הוא הקובע:
- זמן קובע – יש חלון שיווקי, תערוכה, או מתחרה. מצמצמים היקף, לא איכות.
- תקציב קובע – יש סכום מוגדר. מפצלים לשלבים, כל שלב מסתיים בתוצר בעל ערך.
- היקף קובע – המוצר לא שווה כלום בלי כל התכונות (נכון למשל במוצרים רפואיים). מקבלים שהזמן והתקציב ייגזרו מכך.
פרויקטים שנתקעים הם לרוב אלה שניסו לקבע את שלושתם.
מדדי החלטה – נקודות עצירה מוגדרות
אסטרטגיה כוללת גם החלטה מראש מתי ממשיכים ומתי עוצרים. נקודת החלטה טובה נראית כך: "אם בסוף בדיקת ההיתכנות המנגנון אינו מגיע לכוח הנדרש בגודל הזה – אנחנו בודקים גישה אחרת ולא ממשיכים לתכן מלא". קביעת הקריטריון לפני הבדיקה, כשאין עוד רגש מושקע, היא מה שמאפשר החלטה שקולה בהמשך.
לשלב את השיווק באסטרטגיה
שאלה אסטרטגית שנשכחת: מה בתכן קובע איך המוצר יימכר? אריזה שנכנסת למדף מסוים, מחיר יעד שגוזר עלות ייצור מקסימלית, שווקי יעד שגוזרים תקנים. כל אלה החלטות תכן, לא החלטות שיווק. פירטנו זאת בלחשוב על השיווק כבר בשלב הפיתוח ובשיווק בעולם גלובלי.
לסיכום
אסטרטגיית פיתוח מוצר נשענת על ארבע החלטות: מה נכנס לגרסה הראשונה (ומה מקבל רק מקום בתכן), מוצר או פלטפורמה, פתרון הסיכון הגדול קודם, וקביעה מי מבין הזמן, התקציב וההיקף הוא האילוץ הקובע. יחד עם נקודות החלטה מוגדרות מראש, זה מה שמאפשר לנווט כשמשהו משתנה. בפרוג'קטס האוס בע"מ אנו בונים את האסטרטגיה הזו יחד עם היזם בתחילת הפרויקט, לפני שמתחילים לתכנן – ובפגישת הייעוץ הראשונה נמפה יחד את הסיכון שכדאי לבדוק ראשון.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
