אחת השאלות הראשונות שיזמים שואלים אותנו היא האם אפשר לקבל מענק על הוצאות רטרואקטיביות, כלומר על כסף שכבר הוצא על פיתוח לפני שהוגשה הבקשה. השאלה מובנת: רוב היזמים מתחילים לבד, משלמים מכיסם על סקיצות, על ייעוץ ועל אב טיפוס ראשוני, ורק אחר כך מגלים שקיימים מסלולי מימון ממשלתיים. התשובה הכללית, בכל המסלולים המוכרים, היא שהמענק מיועד לתקציב עתידי ולא להחזר הוצאות עבר. המידע במאמר זה כללי ואינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי; ההוראות המחייבות מפורסמות בהוראות המסלול התקפות.

למה הכלל הזה קיים

ההיגיון מאחורי הסירוב למענק על הוצאות רטרואקטיביות הוא פשוט. תפקיד המענק הוא לאפשר פעילות מחקר ופיתוח שלא הייתה מתבצעת בלעדיו. אם ההוצאה כבר בוצעה, מבחינת הגוף המממן היא הוכיחה שהיא מתבצעת גם בלי תמיכה, ולכן אין הצדקה לתמרץ אותה. בנוסף, גוף ציבורי חייב לפקח על הכסף בזמן אמת: לאשר תקציב, לקבל דיווחים תקופתיים ולבדוק חשבוניות מול אבני דרך. הוצאה שכבר שולמה אינה ניתנת לפיקוח כזה. הרחבנו על מנגנון הבקרה במאמר על אבני דרך ודיווחים במענק. יש לכך גם צד מעשי עבורכם: כשהתקציב מתחיל מנקודת אפס ברורה, קל הרבה יותר לנהל את הפרויקט, לדעת מה כבר נוצל ומה נותר, ולהימנע מוויכוחים על סעיפים שנויים במחלוקת בעת הדיווח.

מאיזה מועד מתחיל התקציב להיספר

ברוב המסלולים מוגדר מועד תחילה לתקופת הביצוע, והוא נקבע לאחר אישור הבקשה או במועד שנקבע בהחלטת הוועדה. רק הוצאות שנוצרו בתוך התקופה הזאת נחשבות מוכרות, ורק בשיעור המימון התקף במסלול. לכן חשוב:

  • לא לחתום על הסכמי פיתוח גדולים לפני שהתקבלה החלטה, אלא אם אתם מוכנים לממן אותם לבד.
  • לתאם עם ספקי הפיתוח שהחשבוניות יונפקו בהתאם ללוח הזמנים המאושר.
  • לשמור תיעוד מלא: הסכם, חשבונית, אסמכתת תשלום ודיווח שעות.
  • להימנע מתשלומי מקדמה שמתועדים לפני מועד התחילה.

מה כן אפשר לעשות עם עבודה שכבר בוצעה

העובדה שלא מקבלים מענק על הוצאות רטרואקטיביות אינה אומרת שהעבודה שכבר עשיתם חסרת ערך בתהליך. להפך: היא הנכס החזק ביותר בבקשה. אב טיפוס ראשוני, בדיקת היתכנות או סקר שוק שביצעתם מהווים ראיה לרצינות ולהתקדמות טכנולוגית, ומחזקים מאוד את הסיכוי לאישור. אנחנו בפרוג'קטס האוס נוהגים למפות את מה שכבר נעשה, להציג אותו כנקודת פתיחה, ולבנות את התקציב המבוקש רק על השלבים שעדיין לפנינו. הסבר על הקשר בין השניים מופיע במאמר אב טיפוס למענק. בנוסף, השקעה עצמית מוכחת מסייעת להצגת מחויבות היזם, נושא שנבחן בכל בקשה, ולעיתים אף מקלה על הצגת ההשלמה העצמית הנדרשת מעבר לחלק הממומן.

מקרי גבול שכדאי להכיר

יש סוגיות שנמצאות באזור אפור ודורשות בירור פרטני מול הגורם המממן. הוצאה שנחתמה לפני מועד התחילה אך תבוצע ותשולם אחריו נבחנת לעיתים לפי מועד הביצוע בפועל. ציוד שנרכש בעבר ומשמש את הפרויקט עשוי להיכלל דרך רכיב פחת ולא כרכישה חדשה. שכר מייסדים שעבדו בהתנדבות לפני ההגשה איננו מוכר למפרע, אך שעות עתידיות של אותם מייסדים כן ייכללו בתקציב. בכל אחד מהמקרים הכלל המנחה זהה: מה שמתועד כשייך לתקופת הביצוע המאושרת נבחן, ומה שקדם לה נשאר על חשבון היזם. אלה כללים כלליים בלבד, ויש לאמת אותם מול ההוראות התקפות ומול נציג המסלול לפני שמסתמכים עליהם בתכנון תקציבי.

כך בונים תקציב שמתחיל מהיום ולא מאתמול

תקציב טוב מפרק את יתרת הפיתוח לרכיבים ברורים: שעות הנדסה מכנית ואלקטרונית, חומרים, ייצור אבות טיפוס, בדיקות ותקינה, וייעוץ חיצוני. כל סעיף צריך להיות מגובה בהצעת מחיר או בתחשיב שעות מנומק, ולהיות משויך לאבן דרך מדידה. שגיאות נפוצות בשלב הזה מפורטות במאמרים על שגיאות בתקצוב פיתוח מוצר ועל תקציב הנדסי לבקשת מענק, ורקע כללי על הליך ההגשה מופיע במאמר הגשת בקשה למסלול תנופה ובעמוד מימון ממשלתי. מי שמעדיף ליווי מסודר יכול לקרוא על שירות הכנת בקשת תנופה.

השקעתם כבר כסף בפיתוח ורוצים למקסם את יתרת הדרך? בקשו מאיתנו הצעת מחיר ונבנה תקציב הנדסי מסודר לשלבים שעוד לפניכם.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.