יזמים שמסיימים את שלב הפיתוח של מוצר חשמלי מגלים לרוב שהמחסום האחרון לפני המדף אינו הנדסי אלא רגולטורי. אישור מכון התקנים למוצר אלקטרוני הוא התנאי המעשי לשיווק חוקי בישראל, והוא נוגע לבטיחות חשמלית, לתאימות אלקטרומגנטית ולעיתים גם לרכיב האלחוטי שבתוך המוצר. אנחנו בפרוג'קטס האוס פוגשים לא מעט מוצרים טובים שנתקעים חודשים ארוכים דווקא בשלב הזה, רק מפני שאיש לא תכנן אותו מראש כחלק מתהליך פיתוח האלקטרוניקה.

למה נדרש אישור ומה תפקידו של המכון

המדינה מגדירה רשימה של תקנים רשמיים למוצרים שעלולים לסכן משתמשים, ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה נמצאים בליבה שלה. מכון התקנים משמש כמעבדה בודקת וכגוף מאשר: הוא מבצע בדיקות מול התקן הרלוונטי, בוחן את התיעוד הטכני ומנפיק אישור שמשמש מול רשויות היבוא, מול רשתות השיווק ומול לקוחות מוסדיים. חשוב להבין שהאישור ניתן לדגם מסוים ולא לחברה: כל שינוי מהותי בספק הכוח, ברכיב בטיחות או במבנה המארז עלול לחייב בדיקה חוזרת. מוצר אלחוטי דורש בנוסף התייחסות נפרדת לרכיב הרדיו מצד רגולטור התקשורת, גם אם מדובר במודול מוכן שנרכש מספק. במקרים מסוימים אפשר להסתמך על תעודות בדיקה בינלאומיות קיימות ולקצר את ההליך, אבל גם אז נדרשת התאמה לנספחים המקומיים, למתח הרשת ולשפת התיעוד.

אילו בדיקות נכללות בפועל

ההיקף המדויק נגזר מסוג המוצר ומאופן ההזנה שלו, אבל ברוב הפרויקטים חוזרות אותן משפחות בדיקות:

  • בטיחות חשמלית: מרווחי בידוד על המעגל, חוזק דיאלקטרי, עליית טמפרטורה בעומס מלא, הגנה מפני התלקחות ועמידות מכנית של הזיווד.
  • תאימות אלקטרומגנטית: פליטות מוליכות וקרינה לצד חסינות מפני הפרעות, פריקה אלקטרוסטטית ונחשולי מתח. הרחבנו על הנושא במדריך תאימות אלקטרומגנטית.
  • סוללות ומטענים: מוצר עם סוללת ליתיום נבדק בנפרד, ולעיתים נדרש אישור גם למטען החיצוני שמסופק באריזה.
  • סימון ותיעוד: תווית עם נתוני חשמל, סימוני אזהרה, הוראות הפעלה בעברית ופרטי היבואן או היצרן.

מה מכינים לפני הפנייה למעבדה

מעבדה אינה בודקת רעיון אלא תיק טכני יחד עם דגמים פיזיים, והיא עובדת לפי מה שכתוב ולא לפי מה שהתכוונתם. ככל שהתיק שלם ומדויק יותר, כך מצטמצם מספר הסבבים והזמן שהמוצר ממתין בתור. בפרויקטים שאנחנו מלווים אנחנו דואגים שיהיו בידי הלקוח, עוד לפני קביעת מועד הבדיקה, כל אלה:

  • שרטוטי הרכבה, סכמת מעגל ורשימת רכיבים מלאה עם מספרי יצרן.
  • תעודות של רכיבים קריטיים מהספקים, במיוחד ספק הכוח, שנאים, נתיכים ומגני יתר.
  • שניים עד ארבעה דגמים זהים לגרסת הייצור, מכיוון שחלק מהבדיקות הרסניות.
  • מפרט חומרים של המארז, כולל דירוג התלקחות של הפלסטיק.
  • גרסה סופית של התוויות, האריזה וחוברת ההפעלה.

זמנים, עלויות וכשלים נפוצים

הוצאת אישור מכון התקנים למוצר אלקטרוני נמשכת בדרך כלל בין מספר שבועות לכמה חודשים, והעלות נעה מאלפי שקלים בודדים למוצר פשוט ועד עשרות אלפי שקלים למוצר מורכב עם רדיו וסוללה. הכשלים החוזרים הם צפויים למדי: חריגה בפליטות קרינה בגלל כבל לא מסוכך, מרווחי בידוד קטנים מדי בין צד הרשת לצד המשני, התחממות של רכיב הספק, ותוויות שאינן תואמות את הנתונים שנמדדו. כל כשל כזה מוסיף סבב בדיקה, עלות נוספת ולעיתים גם שינוי חומרה שמחייב ייצור סדרת דגמים חדשה. לכן כדאי לקרוא מראש את הסקירה על תקנים ואישורי תקינה למוצר ולתקצב מראש בדיקה חוזרת אחת.

איך מתכננים מוצר שעובר בפעם הראשונה

הדרך היעילה להשיג אישור מכון התקנים למוצר אלקטרוני היא להתייחס לתקן כאל מפרט דרישות כבר בשלב תכנון המעגל: לבחור רכיבים שיש להם אישורים בינלאומיים, להשאיר מקום פיזי לרכיבי סינון גם אם בסוף לא ישתמשו בכולם, לתכנן הארקה ומסלולי החזרה נכון ולבצע בדיקת קדם במעבדה קטנה לפני הבדיקה הרשמית. אם המוצר מיועד גם לייצוא, כדאי לתכנן במקביל את סימון ה-CE ואת אישור ה-FCC, שכן חלק גדול מהבדיקות חופף וניתן לחסוך סבבים שלמים. מיפוי מוקדם של סימוני התקינה לשווקי היצוא מונע מצב שבו המוצר מאושר בישראל אך דורש שינוי חומרה לשוק הבא.

מתכננים מוצר חשמלי חדש ורוצים לדעת אילו בדיקות יחולו עליו ומה זה אומר לתקציב וללוח הזמנים? קבלו מאיתנו הצעת מחיר לפיתוח שכולל היערכות לתקינה מהיום הראשון.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.