חלק שיוצא מהמדפסת כמעט אף פעם אינו נראה כמו מוצר. קווי שכבות, סימני תומכות, מרקם מחוספס וצבע חומר הגלם מסגירים מיד שמדובר באבטיפוס. גימור חלקים מודפסים הוא התהליך שהופך את החלק הזה למשהו שאפשר להניח על שולחן מול משקיע, לצלם לקטלוג או לתת ללקוח לבדיקת שימושיות. זהו תהליך ידני ברובו, הוא דורש זמן, והוא משפיע גם על המידות של החלק ולא רק על המראה שלו.
נקודת הפתיחה תלויה בטכנולוגיה
- FDM: קווי שכבות בולטים לעין ולמגע. דורש הכי הרבה עבודת מילוי וליטוש, במיוחד במשטחים מעוגלים ובשיפועים מתונים.
- SLA ו-DLP: פני שטח חלקים מאוד כבר בהדפסה, אך נותרים סימני תומכות שיש להסיר בזהירות. נדרש שטיפה יסודית באלכוהול איזופרופילי וייבוש מלא לפני כל טיפול.
- SLS בניילון: מרקם גרגירי אחיד ונעים, שמתאים לצביעה או לצביעת טבילה. פרטים נוספים במאמר על הדפסת SLS בניילון.
אם אתם עדיין בוחרים טכנולוגיה, כדאי לקרוא את ההשוואה בין FDM ל-SLA לאבטיפוס, כי הבחירה משפיעה ישירות על כמות עבודת הגימור. גם כיוון ההצבה במדפסת קובע היכן ייווצרו סימני תומכות והיכן יופיע המרקם הגס, ולכן שווה להחליט מראש איזה משטח יהיה הפנים הגלוי של המוצר.
שלבי העבודה בפועל
שרשרת גימור חלקים מודפסים בנויה משלבים שכל אחד מהם מכין את הבא אחריו, וכל דילוג מתגלה מאוחר יותר בשכבת הצבע. מתחיל בהסרת תומכות וגזירת שאריות, ממשיכים בליטוש גס בנייר לטש בגריט 120 עד 240 כדי להוריד קווי שכבות בולטים, ואז מורחים מרק מילוי או פריימר עבה במיוחד שסותם את החריצים הדקים. לאחר ייבוש חוזרים לליטוש עדין יותר בגריט 400 ואחריו 800, ובחלקים שדורשים מראה מבריק ממשיכים בליטוש רטוב בגריט 1500 ואף 3000. רק אחר כך מגיע פריימר אחיד, ולבסוף שכבות צבע דקות ורבות במקום שכבה אחת עבה, שנוטה לזלוג ולהסתיר פרטים.
לחלקי ABS ו-ASA אפשר להשתמש גם בהחלקה באדי ממס, שממיסה שכבה מיקרוסקופית ומעניקה ברק אחיד בזמן קצר. השיטה מהירה ויפה, אך היא מעגלת פינות חדות ומעט משנה מידות, ולכן אינה מתאימה לחלקים פונקציונליים מדויקים. חשוב גם לעבוד באוורור מתאים ועם ציוד מגן, שכן מדובר בממסים נדיפים ובאבק ליטוש דק.
לגימור מיוחד יש שיטות נוספות: ליטוש בתוף רוטט לכמויות של חלקים קטנים, צביעת טבילה לחלקי ניילון שמדפסת SLS מייצרת, ציפוי מתכתי בהתזה או בגלוון שמעניק מראה כרום אמיתי, וכן מדבקות והדפסת מסך לסימונים ולוגו. כל אחת מהן דורשת הכנה שונה של פני השטח, ולכן כדאי להחליט עליה לפני שמתחילים ללטש.
לשמור על המידות
כל שלב בשרשרת מוריד או מוסיף חומר. ליטוש מסיר לרוב עשיריות מילימטר, ושכבות פריימר וצבע מוסיפות בדרך כלל בין 0.05 ל-0.15 מילימטר לכל צד. בחלק עם חורי הברגה, ציר או חיבור סנאפ, זה מספיק כדי שההרכבה לא תיסגר. הפתרון פשוט: מתכננים את הפער מראש בקובץ, מסככים אזורים פונקציונליים בזמן הצביעה, לא מלטשים משטחי התאמה, ומשאירים תבריגים ומיסבים נקיים לגמרי מצבע. בחלקים שמורכבים זה בזה כדאי לצבוע קודם ורק אחר כך לבצע קידוח סופי או הברגה, כדי שהמידה הקריטית תיקבע בסוף התהליך ולא בתחילתו. נושא זה קשור ישירות לדיוק מידות בהדפסה תלת ממדית.
מתי הגימור באמת נדרש
לא כל חלק צריך טיפול מלא, וגימור חלקים מודפסים ברמה גבוהה יכול לעלות יותר מההדפסה עצמה. השאלה הראשונה היא מה מטרת החלק: בדיקת התאמה מכנית לא דורשת כמעט כלום, ואילו דגם לצילום או לתערוכה מצדיק את ההשקעה. ההבחנה הזו מפורטת במאמר על אב טיפוס מראה מול אב טיפוס פונקציונלי, ובחירת הגוון והמרקם עצמם היא חלק מעבודת צבע, חומר וגימור. אנחנו בפרוג'קטס האוס ממליצים להחליט על רמת הגימור עוד לפני ההדפסה, כי היא משפיעה על כיוון ההצבה במדפסת, על עובי הדפנות ועל התקציב. מאמרים נוספים בנושא מרוכזים במדריך הדפסה תלת ממדית.
צריכים דגם מוגמר ברמת מוצר לצילום, לתערוכה או לפגישה עם משקיעים? קבעו איתנו פגישה ראשונית ונתאים את טכנולוגיית ההדפסה ורמת הגימור למטרה שלשמה החלק נועד.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
