הרבה יזמים מדפיסים דגם כדי לבדוק אם החלקים מתאימים זה לזה, ומפספסים דווקא את השימוש בעל התשואה הגבוהה ביותר: אב טיפוס מודפס לבדיקת ארגונומיה מול משתמשים אמיתיים. על שאלה כמו "האם האגודל מגיע לכפתור בלי לשנות אחיזה" אי אפשר לענות מול מסך המחשב, גם לא בעזרת הדמיה יפה. צריך חפץ פיזי ביד של אדם. אנחנו בפרוג'קטס האוס נוהגים להכניס בדיקה כזו מוקדם ככל האפשר, כי שינוי גיאומטריה בשלב הזה עולה כמה שעות עבודה, ואילו אותו שינוי בדיוק אחרי פתיחת תבנית עולה סדרי גודל יותר.

למה דווקא דגם מודפס

הדפסה תלת ממדית מאפשרת להחזיק ביד, בתוך יום או יומיים, כמה גרסאות של אותו מוצר עם שינויים קטנים ומכוונים. זה בדיוק מה שבדיקה ארגונומית דורשת: השוואה, לא הערכה מוחלטת. משתמש מתקשה לומר אם ידית מסוימת "נוחה", אבל יודע לומר תוך שניות איזו משתי ידיות נוחה יותר ולמה. על הבחירה בין הטכנולוגיות אפשר לקרוא בהשוואה בין FDM ל-SLA, ובסקירה הרחבה שבמדריך ההדפסה התלת ממדית.

מה בעצם בודקים

  • אחיזה: היכן נוחתות האצבעות באופן טבעי, האם האחיזה יציבה גם ביד רטובה או בכפפה, והאם יש מקצוע חד שנצמד לכף היד.
  • הישג יד: האם כל הפקדים נגישים באחיזה אחת, ומה מרחק התנועה שהאגודל נדרש לעבור.
  • פילוג משקל: היכן נמצא מרכז הכובד ביחס לנקודת האחיזה, והאם המוצר נוטה ליפול קדימה כשמרפים מעט.
  • כיווניות: האם ברור למשתמש איך לאחוז במוצר בפעם הראשונה, בלי הסבר ובלי הוראות.
  • עומס לאורך זמן: מה קורה אחרי שתי דקות של החזקה רציפה, ולא אחרי שתי שניות של התרשמות.

כמה גרסאות להדפיס ואיך מכינים אותן

היתרון הגדול של אב טיפוס מודפס לבדיקת ארגונומיה הוא שאפשר לשנות פרמטר אחד בכל פעם, בזול ובמהירות. שלוש עד חמש גרסאות שנבדלות בקוטר הידית, ברדיוס אחד או במיקום כפתור יספקו מסקנה ברורה; עשר גרסאות שנבדלות בהכול רק יבלבלו. שלוש נקודות הכנה קריטיות:

  • משקל אמיתי: דגם חלול ששוקל תשעים גרם במקום שלוש מאות ייתן תשובות שגויות. מוסיפים ברגי פלדה, משקולות דיג או חול לתוך חלל פנימי, ומאזנים כך שמרכז הכובד יהיה קרוב לתכנון הסופי.
  • מרקם וגימור: משטח מודפס מחוספס נותן חיכוך שלא יתקיים בחלק מוזרק. ליטוש קל, ולעיתים צביעה, מקרבים את התחושה למציאות. הרחבנו על כך במאמר ליטוש וצביעה של חלקים מודפסים.
  • אין צורך בפונקציונליות: כפתור מודבק ומדבקה שמדמה מסך מספיקים לחלוטין. את האלקטרוניקה שומרים לשלב אחר.

העלות של סדרת דגמים כזו נמוכה בהרבה ממה שיזמים מניחים, ופירוט מלא מופיע במאמר כמה עולה הדפסת אב טיפוס בתלת ממד.

איך מנהלים את המפגש

חמישה עד שמונה משתתפים מקהל היעד מספיקים כדי לחשוף את רוב בעיות הארגונומיה. חשוב שהם יהיו מייצגים: אם המוצר מיועד גם לבעלי כף יד קטנה או לבעלי כוח אחיזה מופחת, הם חייבים להיות בקבוצה. מפגש טוב נמשך כשלושים עד ארבעים וחמש דקות ומתנהל לפי כמה כללים. תנו משימה ולא שאלה: "הפעילו את המכשיר והחזיקו אותו דקה" עדיף על "האם זה נוח". שתקו אחרי שהמשימה ניתנה, גם כשלא נעים. צלמו את הידיים ולא את הפנים, כי הווידאו יראה לכם שינויי אחיזה שהמשתתף לא מודע להם. בסוף בקשו לדרג את הגרסאות ולנמק. עקרונות נוספים מופיעים במאמרים על בדיקות משתמשים על אב טיפוס ועל מחקר משתמשים לפני עיצוב.

מה מודדים ואיך מתרגמים לתכנון

כדי שאב טיפוס מודפס לבדיקת ארגונומיה יניב החלטות ולא רק תחושות, צריך מדדים. ארבעה מדדים פשוטים מספיקים: זמן ביצוע המשימה, מספר שינויי האחיזה שנצפו בווידאו, מספר הטעויות או ההחלקות, ודירוג אי-נוחות בסולם קצר בסוף כל גרסה. משם התרגום ההנדסי ישיר: אם רוב המשתתפים החליקו את היד קדימה, מוסיפים בליטה מגבילה; אם האגודל לא הגיע, מזיזים את הפקד כמה מילימטרים ומדפיסים שוב. הקשר בין ממצאים לעקרונות התכנון מוסבר במאמר ארגונומיה בעיצוב מוצר. נהוג לבצע שני סבבים לפחות, כי הסבב השני הוא זה שמאשר שהתיקון באמת עבד.

רוצים שנתכנן, נדפיס ונריץ עבורכם סבב בדיקות ארגונומיה על המוצר שלכם? קבעו פגישה ראשונית ונגדיר יחד אילו גרסאות שווה להדפיס ומה בדיוק נמדוד.

רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.