ההבדל בין לדעת לנחש
אחרי ההשקה, כל דיון על האפליקציה מתנהל באחת משתי צורות: "נראה לי שאנשים לא מבינים את המסך הזה" – או "ארבעים אחוז נוטשים במסך הזה, בואו נבין למה". ההבדל הוא אנליטיקה. בלעדיה, סדר העדיפויות נקבע לפי הרגשות והתלונה האחרונה שהגיעה; איתה – לפי התנהגות אמיתית של כל המשתמשים. ההשקעה הנדרשת קטנה להפתיע, והיא מוחזרת בגרסה הראשונה שמתוכננת לפי נתונים.
שלוש שכבות מדידה
יציבות וביצועים
השכבה שאין עליה ויכוח: דיווח קריסות אוטומטי, זמני טעינה, שגיאות תקשורת. אלה הנתונים שמניעים את תיקוני החירום, והם משלימים את מערך הבדיקות שמתואר בבדיקות ואיכות באפליקציה – כי שום בדיקה לא מכסה את מגוון המכשירים שבשטח.
שימוש והתנהגות
אירועים שהאפליקציה שולחת כשמשתמש עושה פעולה משמעותית: נרשם, חיבר מכשיר, הפעיל פונקציה, השלים הגדרה. כאן נמצאות התשובות לשאלות המוצר: אילו פונקציות חיות ואילו מתות, איפה נוטשים, כמה חוזרים אחרי שבוע.
עסקים
המרות, מנויים, ביטולים – החיבור בין ההתנהגות לכסף, שמזין את המודל שמתואר במודלים לאפליקציה רווחית.
לתכנן אירועים, לא להטביע את עצמכם
הטעות הנפוצה היא למדוד הכול "ליתר ביטחון" – והתוצאה היא ים נתונים שאיש אינו מסתכל בו. הגישה הנכונה הפוכה: מתחילים מהשאלות. מהי הפעולה שמגדירה הצלחה באפליקציה שלכם? מהו המסלול הקריטי מהתקנה ועד אליה? מגדירים עשרה עד עשרים אירועים שמכסים את המסלול הזה, בשמות עקביים ומתועדים – וזהו. באפליקציה שמלווה מוצר פיזי, המסלול הקריטי כמעט תמיד כולל את החיבור הראשוני למכשיר: שיעור ההצלחה של ההצמדה הראשונה הוא אולי המספר החשוב ביותר במוצר כולו, כמוסבר בממשק בין חומרה לתוכנה.
המשפך – הכלי המרכזי
משפך הוא רצף שלבים שמוביל ליעד: התקנה ← הרשמה ← חיבור מכשיר ← שימוש ראשון ← שימוש חוזר. האנליטיקה מראה כמה אחוזים שורדים כל מעבר, והמספרים מצביעים בדיוק על השלב הבעייתי. שם מתמקדים: צופים בהקלטות סשן (בכפוף להסכמה), מריצים בדיקת משתמשים ממוקדת על אותו שלב – בשיטות שמתוארות בבדיקות משתמשים על אב טיפוס – מתקנים, ומודדים שוב. זהו מחזור השיפור כולו: מדידה, השערה, תיקון, מדידה.
פרטיות – חובה, לא המלצה
איסוף נתוני שימוש כפוף לרגולציה ולמדיניות החנויות: שקיפות מלאה בהצהרת הפרטיות, הסכמה היכן שנדרשת, ואיסוף מזערי – בלי מזהים אישיים כשאין צורך. אי-התאמה בין מה שהאפליקציה אוספת למה שהוצהר היא עילת דחייה, כמתואר בהעלאת אפליקציה לחנויות, והעיקרון הרחב – לאסוף רק מה שמשרת את המשתמש – מפורט באבטחת מידע במוצר מחובר.
במוצר פיזי – למדוד גם את המכשיר
כשהאפליקציה מלווה חומרה, האנליטיקה מקבלת ממד נוסף: טלמטריית מכשיר. לצד אירועי המסכים נאספים – בהסכמה ובמידה – נתוני המוצר עצמו: גרסת קושחה, רמת סוללה, שגיאות חיישן, ניתוקי תקשורת, מוני שימוש. ההצלבה בין שני העולמות היא שמייצרת את התובנות החזקות: נטישה באפליקציה שמתרכזת אצל מכשירים עם קליטה חלשה מצביעה על בעיית אנטנה ולא על בעיית מסך; תלונות סוללה שמופיעות רק בגרסת קושחה מסוימת מכוונות ישר לתיקון. הנתונים האלה הם גם הבסיס לשחרור מדורג של עדכוני קושחה – כמתואר בעדכוני תוכנה מרחוק במוצר – והם התשתית של מערך השירות: תקלה שמאובחנת מרחוק נפתרת בשיחה אחת במקום שלוש.
הרגל אחד שמחזיק הכול
נתונים שאין להם טקס – מתים. קובעים מפגש קצר קבוע, שבועי או דו-שבועי, שבו הצוות מסתכל על חמישה מספרים קבועים: התקנות, שיעור חיבור מוצלח, שימור שבועי, קריסות, והמדד העסקי המרכזי. חמישה מספרים, עקומה לאורך זמן, והחלטה אחת בכל מפגש – זה כל מה שנדרש כדי שהמוצר ינוהל לפי מציאות ולא לפי תחושות.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
