כשמזמינים אב טיפוס מודפס, השאלה הראשונה שנשאלת היא באיזו טכנולוגיה להדפיס. ההבדל בין SLA ל-FDM אינו רק בעלות אלא בעיקרון הפיזיקלי: ב-FDM חוט פלסטיק מומס נמשך דרך פייה ומונח שכבה על שכבה, ואילו ב-SLA לייזר או מקרן מקשה שרף נוזלי נקודה אחר נקודה. מכאן נגזרים כל ההבדלים המעשיים — רזולוציה, חוזק, גימור ומחיר. בחירה נכונה חוסכת סבב שלם, ובחירה שגויה מייצרת דגם שנראה מצוין אבל נשבר בבדיקה הראשונה.
דיוק, רזולוציה וגימור
כאן SLA מנצחת בבירור. עובי שכבה אופייני בהדפסת שרף קטן פי כמה מזה של FDM, והנקודה שמקשה את השרף דקה בהרבה מקוטר פייה. התוצאה היא פרטים חדים, כתוביות קריאות, חורים עגולים באמת ופני שטח חלקים שכמעט אינם דורשים ליטוש. ב-FDM קווי השכבות נראים לעין, משטחים משופעים מקבלים מרקם מדורג, וחורים קטנים נוטים להיסגר ולדרוש קידוח לאחר ההדפסה. אם אתם מדפיסים מודל נראות להצגה ללקוח או למשקיע, או חלק עם מנגנון עדין וסבילויות הדוקות, SLA היא הבחירה המתבקשת. עם זאת כדאי לזכור שגם הדפסת שרף אינה מדויקת לחלוטין: התכווצות בעת ההקשייה וכיווץ נוסף בהקשייה המשנית מזיזים מידות, ובחלקים גדולים ההשפעה מצטברת. על מקורות אי-הדיוק הרחבנו במאמר על דיוק מידות בהדפסה תלת ממדית.
חוזק ועמידות לאורך זמן
כאן התמונה מתהפכת. חלקי FDM אמנם אנאיזוטרופיים ונוטים להתפצל בין שכבות במאמץ מסוים, אך החומרים עצמם הם תרמופלסטיים אמיתיים ומתנהגים דומה לחומר הייצור הסופי. שרפי SLA סטנדרטיים, לעומת זאת, קשיחים אך שבירים: הם נשברים בשבר פריך במקום להתעקם, ורבים מהם ממשיכים להתקשות ולהצהיב בחשיפה לאור על פני שבועות. לכן דגם פונקציונלי שנועד לעבור בדיקות עומס, ליפול, או לשמש בשטח לאורך זמן, יודפס בדרך כלל ב-FDM או בטכנולוגיה אחרת. זהו למעשה ההבדל בין SLA ל-FDM שהכי מפתיע יזמים: החלק היפה יותר הוא לרוב החלש יותר. קיימים אמנם שרפים הנדסיים עמידים וקשוחים, אך הם יקרים משמעותית ועדיין אינם מתנהגים בדיוק כמו חומר מוזרק. הבחירה בין חומרי FDM נפוצים מוסברת במאמר על ABS או PLA לאב טיפוס.
עלות, גודל ותהליכי גמר
- עלות חומר. חוט FDM זול משמעותית משרף לליטר, וההפרש מורגש בחלקים גדולים ומלאים.
- עבודת גמר. חלק SLA דורש שטיפה בממס והקשייה משנית, כלומר זמן עבודה נוסף שמתומחר בכל הזמנה.
- נפח בנייה. מדפסות FDM תעשייתיות מגיעות לנפחים גדולים בהרבה, ולכן חלק ארוך יודפס בהן בחתיכה אחת.
- תומכות. בשתי הטכנולוגיות נדרשות תומכות, אך ב-SLA הסרתן משאירה סימנים עדינים שדורשים ליטוש ידני.
- צבע וגימור. שרף אפור או שקוף מתאים לצביעה ולדגמי תצוגה, בעוד FDM מגיע במגוון צבעים ישירות מהגליל.
- זמן אספקה. חלק FDM קטן יוצא לרוב באותו יום, ואילו תהליך השרף המלא מוסיף לפחות מספר שעות של שטיפה, ייבוש והקשייה.
מספרים ותמחור מפורט תמצאו במאמר על כמה עולה הדפסת אב טיפוס בתלת ממד, והשוואה נוספת במאמר על FDM או SLA לאב טיפוס שלכם.
ומה כשאף אחת מהן לא מספיקה
לא כל חלק נופל לאחת משתי המשבצות. חלקים גמישים, מנגנוני צירים אינטגרליים או סדרות קטנות של עשרות יחידות מתאימים לעיתים קרובות יותר להדפסת אבקה, כפי שהסברנו במאמר על הדפסת SLS בניילון. אנחנו בפרוג'קטס האוס נוהגים לשלב: מדפיסים את המארז החיצוני ב-SLA לצורך הצגה, ואת החלקים הנושאים עומס ב-FDM, וכך מקבלים דגם אחד שגם נראה טוב וגם שורד בדיקות. בפועל ההבדל בין SLA ל-FDM אינו שאלה של איזו טכנולוגיה טובה יותר אלא של מה אתם מנסים ללמוד בסבב הנוכחי — ארגונומיה ומראה, או תפקוד וחוזק. הגדירו קודם את מטרת הדגם, ובחירת הטכנולוגיה תיפול כמעט מאליה. סקירה של חומרי ההדפסה הקיימים נמצאת במאמר על חומרים להדפסה תלת ממדית, ונושאים נוספים בעמוד בניית אב טיפוס ומודלים.
לא בטוחים איזו טכנולוגיה מתאימה לחלק שלכם? שלחו בקשה להצעת מחיר עם תיאור המוצר, ונמליץ על שיטת ההדפסה שתיתן לכם את המידע הכי שימושי בסבב הקרוב.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
