כמה יחידות אבטיפוס צריך — ולמה יחידה אחת כמעט תמיד לא מספיקה
אחת השאלות המעשיות שחוזרות בכל פרויקט היא כמה יחידות אבטיפוס צריך לשלב הבדיקות. התשובה האינטואיטיבית — אחת, כי היא יקרה — היא בדרך כלל היקרה מכולן: יחידה בודדת הופכת לצוואר בקבוק, כל בדיקה ממתינה לקודמת, ובדיקה אחת שמסתיימת בשבר עוצרת את הפרויקט לשבועות. הכמות הנכונה נגזרת לא מהתקציב אלא ממפת הבדיקות שאתם מתכננים לבצע.
סופרים לפי בדיקות, לא לפי תחושה
רשמו את כל הבדיקות המתוכננות וסמנו לכל אחת שלוש תכונות: האם היא הורסת את היחידה, כמה זמן היא תופסת אותה, והאם היא דורשת תצורה ייחודית. מהטבלה הזו הכמות נגזרת כמעט מעצמה:
- בדיקות הרס. נפילה, עומס עד שבר, עמידות מים, טמפרטורות קיצון — כל אחת צורכת יחידה, ולעיתים כמה כדי לקבל תוצאה מייצגת ולא מקרית. עיקרון הבדיקה מתואר במאמר על דגם למבחן נפילה.
- בדיקות ארוכות. בדיקת בלאי או ריצה רציפה יכולה לתפוס יחידה לשבועות; אם היא רצה על היחידה היחידה — כל השאר עומד.
- בדיקות מקבילות. מהנדס האלקטרוניקה, מפתח הקושחה ובודק השמישות לא יכולים לחלוק יחידה אחת בלי לשלם בזמן.
- תצוגה ומשקיעים. יחידה שנוסעת לפגישות אינה יחידת בדיקה — היא נשרטת, מתפרקת ולא חוזרת בזמן.
אחרי שממלאים את הטבלה מגלים כמעט תמיד שהמספר גדול מהאינטואיציה הראשונית, אבל שהוא גם מוצדק שורה אחר שורה. זו הדרך היחידה להציג את הכמות לשותפים או למשקיעים כהחלטה מקצועית ולא כבקשת תקציב מנופחת.
מספרים שמופיעים בפועל
לדגם מכני פשוט בשלב מוקדם, שתיים עד שלוש יחידות הן נקודת פתיחה סבירה: אחת לעבודה שוטפת, אחת לבדיקות הרס, אחת רזרבית. למוצר משולב חומרה ותוכנה, חמש עד שמונה יחידות הן נפוצות — בשל הצורך בעבודה מקבילה של כמה אנשי מקצוע. כשמגיעים לבדיקות מול משתמשים אמיתיים או לבדיקות מעבדה חיצוניות, הכמות עולה לעשרות: מעבדות תקינה מבקשות לרוב יותר מיחידה אחת, וחלקן אינן מחזירות את הדגם. מכאן והלאה מדובר כבר במעבר שלב, שנדון במאמר על אבטיפוס מול סדרת פיילוט.
שיקול העלות: איפה יחידה נוספת זולה ואיפה יקרה
בטכנולוגיות דגם, העלות הגדולה היא ההכנה ולא היחידה. בהדפסת תלת מימד או בחיתוך לייזר, יחידה שנייה עולה כמעט אותו דבר כמו הראשונה. לעומת זאת ביציקת ואקום או בעיבוד שבבי יש עלות הקמה משמעותית שמתחלקת על פני הכמות, כך שהזמנה של חמש יחידות במכה אחת זולה בהרבה מחמש הזמנות נפרדות — הנושא מפורט במאמר על יציקות ואקום לסדרה קטנה. במעגלים מודפסים, עלות ההרכבה הראשונית והסטנסיל שולטת — ולכן הזמנת חמישה לוחות במקום שניים כמעט אינה משנה את המחיר הכולל. תמונת העלויות הרחבה מופיעה במאמר על עלויות פיתוח אב טיפוס.
לא כל היחידות זהות
טעות נפוצה היא לייצר חמש יחידות מלאות ויקרות כשחלק מהבדיקות דורש רק תת-מכלול. אפשר לבנות יחידות חלקיות: מודול מכני בלבד לבדיקת חוזק, לוח אלקטרוני על שולחן לבדיקת צריכה, וזיווד ריק לבדיקת אחיזה. כך מקבלים כיסוי בדיקות רחב בעלות נמוכה. הקצו גם חלקי חילוף לרכיבים שנשברים ראשונים — צירים, כפתורים, מחברים ותושבות.
נקודה נוספת שנוטים לפספס: יחידות אינן מתכלות רק בבדיקות. אחת נשארת אצל היצרן הפוטנציאלי, אחת נוסעת למעבדת בדיקות ולא חוזרת, אחת מתפרקת לצורך צילום ותיעוד, ואחת נשארת אצלכם כייחוס — היחידה שאליה משווים כל שינוי עתידי. אם לא הקצתם אותן מראש, הן ייגזלו מהיחידות שנועדו לבדיקה, והבדיקות פשוט לא יתבצעו.
איך מחליטים בפועל
קחו את מפת הבדיקות, הוסיפו יחידה אחת לרזרבה ויחידה להצגה, וודאו שהכמות מתאימה למספר סבבי השיפור המתוכננים — הנושא מפורט במאמר על כמה סבבי שיפור צריך דגם, וכשיחידה נשברת כדאי לקרוא נכון את הכשל כמתואר במאמר על למה האבטיפוס הראשון נכשל. תכנון כמות נכון בתחילת השלב חוסך שבועות המתנה, ואנחנו נשמח לעבור איתכם על מפת הבדיקות שלכם — מאמרים נוספים באשכול אבטיפוס.
רוצים להפוך רעיון למוצר? צרו קשר עם צוות פרוג'קטס האוס בע"מ – טלפון: 054-8936922 | דוא"ל: info@projects-house.com – ונשמח ללוות אתכם משלב הרעיון ועד המדף.
